עקיבא מוזס, האיש המנהל בהצלחה מזה שנים את מפעלי כיל בארץ ובנגב בפרט ואחראי לרווחתם של אלפי משפחות באזור.
   
אורי ורבר, האיש עם נוסחת הקסם של חברת "נטפים", שבזכות חזונו וכושר ומקוריות מחשבתו, הפכה חברה קיבוצית קטנה לקונגלומראט בינלאומי יוצא דופן כשהעוגן המרכזי שלה הוא קיבוץ חצרים ליד באר-שבע.
   
יקירים
 
אברהם סרוסי, ממייסדי ובוני הקריה למחקר גרעיני ליד דימונה (קמ"ג) והאיש שניצח במשך שנים על אחד המפעלים ששינו את פני הנגב לאורך עשורים רבים. הקמת הקמ"ג בראשית שנות ה-60 משולה בעיניו להקמת חמישה מפעלי "אינטל" בו זמנית בלב הנגב הדרומי.
   
יקירים
 
דן פרופר, הקברניט המוכשר של חברת "אסם", שאחראי על שלושה מפעלים גדולים של החברה הפועלים בקרית-גת (בונז'ור וסלטי צבר) ובשדרות (אסם שדרות), ומתרחבים בעיצומה של מתקפת רקטות ופצמ"רים בלתי פוסקת.
   
יקירים
 

אברהם (בונדי) לבנת, מהדמויות המרתקות במשק הישראלי, מראשוני הסוללים והבונים בנגב, באמצעות חברת "תעבורה" שהקים יחד עם יצחק שמיר את רחובותיה הראשונים של באר-שבע, בירת הנגב. היום כחלק ממעורבותו בקונצרן "אי.די.בי", הוא מעורב במפעלים כמו "מכתשים-אגן" וכיתן דימונה בנגב.

   
יקירים
 

סטף ורטהימר, שהיה הראשון לצרף את הנגב למועדון היי-טק עם הקמת גן התעשייה המטופח והאטרקטיבי בעומר והוא בדרכו להגשמת עוד חזון בערד.

   
יקירים
 

הד"ר פליקס זנדמן,  האיש והאגדה, ניצול שואה שהפך לאימפריית תעשייה ("ווישיי") בת 25 אלף עובדים ב-70 מפעלים ברחבי העולם, שניים מהם בבאר-שבע ובדימונה מעסיקים מעל 4000 עובדים ישירים.

   
יקירים
 

מאיר דור, המנכ"ל ואחד המייסדים של חברת "ברן", איש באר-שבע שהפך את חברת "ברן" לענק הנדסה בקנה מידה עולמי ומתעקש להשאיר את משרדי ההנהלה בלב הנגב.

   
יקירים
 

גארי היימן, נשיא ומנכ"ל סטנדרד טקסטיל (Standard Textile Co.), משלב את חזונו הציוני בעסקיו הלכה למעשה: מפעלי החברה בישראל מהווים דוגמא מוצלחת לכך שעסקים ופריפריה יכולים ללכת יחד ולהניב רווחים לכל הצדדים המעורבים: גם מאות מקומות תעסוקה בפריפריה, גם פיתוח תעשיה כחול-לבן וגם רווחיות עסקית.

   
יקירים
 

אלי הורביץ, הקברניט המוערך של קונצרן הדגל של ישראל, "טבע", שצירף את באר-שבע למשפחת המפעלים (טבעטק) השותפה בהצלחה חסרת התקדים של "טבע" בעולם כולו.

   
יקירים
 

צבי צור, מאבות התעשייה הכימית בישראל וממקימי "מכתשים", מעמודי התווך של התעשייה בנגבמזה שש עשורים

   
יקירים
 

לובה אליאב, איש חזון ומעש, שטביעות אצבעותיו נראות בבירור במרחב לכיש, במרחב ערד, וכיום במרחב ניצנה כמו יתר פעילותו וחזונו בכל מרחבי "ארץ הצבי".